את הפוסט הבא כתבה עמר סחף קרקובסקה (11) [קצת ארוך אבל שווה!]
כדי 'להוציא' מבני משפחה כלב, למרות עקשנותם, נדרשת בדרך כלל עבודה רבה הכוללת לפעמים כמה שנים טובות. במאמר זה אציג שיטה חדשנית ומהפכנית להשגת כלב בתוך שניים עד שלושה חודשים. כמובן שדרושים מאמצים גדולים, ועבודה נחושה ללא הפסקות, אך התוצאה שווה!!
משהו כמו שבוע לפני תחילת התוכנית רצוי לעשות הפסקה של דיבורים על הנושא. לאחר כשבוע – העבודה מתחילה: דיבורים קטנים אבל אינטנסיביים על הנושא. כדאי למצוא חומר שמציג גם את הקשיים והבעיות, וזאת כדי להראות רצינות ומודעות גם לצדדים אלה. חשוב להסביר לבני המשפחה המתנגדים על פתרונות אפשריים לנושאים הבעייתיים (למשל, מי יוציא את הכלב כשאתם לא נמצאים? - מצאתם שכן חבר או קרוב משפחה. מה אם יום אחד לא יתחשק לכם להאכיל את הכלב? - תאכילו את הכלב בבוקר, לפני שמשהו משתבש. ה"המוקשים" האלה דורשים תשובות שאותן תכינו מראש).נסו להפוך למבינים בנושא, אשר יודעים מה לעשות, ונסו ליצור קשר עם כלב, שתוכלו לטפל בו (כמו שאני ומישל…). התמקדו בשניים-שלושה סוגי כלבים, ונסו למצוא אותם בחינם או בזול. ושימו לב לאיזה כלב יש את התגובות הכי טובות מצד משפחתכם.
חודש שני הוא פחות או יותר החודש האחרון. לא צריך להילחץ בזמן, אלא להילחץ במעשים. חשוב לעשות הכול כמו שצריך, ולשים לב לכול צעד אשר עושים, כמו הליכה על קרח. בקשו מבעל כלב (לא חשוב אם גזעו לא בדיוק מה שרציתם, אבל הגודל די חשוב פה, לכן התמקדו בגודל) לקבל את כלבו בערך לשבוע, כדי שבני משפחתכם יראו איך אתם פועלים. חשוב לשמור על קשר עם בעלי הכלב, והכול חייב להיעשות בהסכמת המשפחה. נסו ליצור קשר חזק עם הכלב (שוב, אני ומישל…), כך שבעלי הכלב יוכלו לסמוך עליכם שתטפלו בכלב במסירות ובאהבה. חשוב לזכור, לא להתאמץ יותר מידי עם 'כלב הניסיון', כי יהיה קשה לשמור על אותה רמה עם הכלב הפרטי, ובני משפחתכם יראו שרמתכם יורדת בכלב שהוא שלכם, וזה לא בדיוק יעזור לכם…כאילו שאתם לוקחים כלב פרטי כמובן מאליו. כמו כן, חשוב לשמור על איזון, בין 'כלב הניסיון' לבין חברים ופעילויות. לאחר שנגמר השבוע, בקשו מבעלי הכלב להגיד לבני משפחתכם איך הם מתרשמים מכם.
כעת, אתם מוכנים ל'דבר האמיתי'. לא לכלב - אל תגזימו! הכוונה היא לשיחה רצינית עם בני המשפחה. תפסו את כולם מתי שנוח, כשהם לא לחוצים על עבודות בית וכד', אלא כשהם פנויים. כמובן הכינו אותם מראש על קיום השיחה.דברו איתם בשיא הרצינות וברוגע, שאתם רוצים להכניס כלב לבית. הסבירו להם ברצינות את הסיבות, הדגישו שאתם מתכוונים לטפל בו, וכמובן הסבירו להם קצת על סוג הכלב שאתם רוצים. ענו על שאלותיהם ותגובותיהם בסבלנות ובידע. אם הם מסכימים, אל תלחצו עליהם כול יום בסגנון "מתי נביא את הכלב?" "מתי נקנה לו דברים?" וכולי, אלא רק כעבור שבוע שאלו בשקט מתי תוכלו להביא את הכלב. חשוב להשאיר את הריגוש בפנים (לא לגמרי, אלא רק כדי לא להציק לבני במשפחה). אם כל זה לא הלך טוב, נסו בחודש השלישי לקצר את כול החודשיים האחרונים.
לסיכום, לגדל כלב זו אחריות גדולה כמו שאפשר להבין. אם אתם לא בטוחים כי תוכלו, אל תתחילו. כמובן שמאמר זה הוא חובבני, ואין אנו מתחייבים על הצלחת השיטה. כמובן שכל תוספת או רעיון אישי שלכם יוכלו לעזור.
ב ה צ ל ח ה !!!
——————————————————–
בהקשר זה ראו גם את המדריך איך לשכנע הורים להביא כלב למשפחה, וגם 10 דברים לומר להורים כדי לשכנע אותם להביא כלב, שכאילו נכתבו מפיה של עמר, אלא שבאנגלית…
