שלום,
עכשיו, לאחר שמסיבת יום העצמאות לקיבוץ מאחורינו, אני מקווה שאמא תהיה קצת יותר פנויה אלי ואל האחים שלי.
היום הצטרפתי לטיול משפחות של הקיבוץ, ועשיתי מסלול הליכה יפה לאורך חוף הים. יצאנו מאזור האמה הרומית של קיסריה, והלכנו על החוף עד מעגן-מיכאל. מצאתי בדרך המון דגים וסרטנים מתים, ואפילו פגשתי את שלג, אבל היא צעדה במסלול למיטבי לכת… כשהיינו צריכים לעבור את השפך לקחו אותי על הידיים, כי המים היו עמוקים מידי (ראיתי שאפילו את שלג, שהיא עצומה לעומתי, לקחו על הידיים…). נהניתי מאוד ולא היה לי שום קושי פיזי.
רציתי בהזדמנות זו להראות תמונות מהתספורת הקייצית, שעירית, הספרית מהקיבוץ, ספרה אותי בסבלנות רבה לפני כמה ימים (באחת התמונות האוזן שלי התקפלה).

אכתוב לך לאחר בת-המצווה של אחותי, גוני, ואז באמת ירווח לכל המשפחה.
להתראות ומזל טוב לגוני, שאני מתה עליה!

נ.ב. -סיפרו* לי שאחות אחרת שלי, הולכת על ארבע - סוקי, המליטה במזל טוב לפני כשבועיים ארבעה גורים! סוקי, אני מאחלת לך שתקופת האימהות וההנקה - אצלנו זה זמני - תעבור עלייך בטוב. עבורי היתה זו חוויה מעצימה.

* האם מישהו יודע מה הסיבה שבעברית שורש זהה לפועל to (short) cut ולפועל to tell?

לא יכולה להתאפק מלשתף את קוראי הבלוג בחוויה מדהימה.
סוזן בויל (47), מתמודדת בתחרות הבריטית היוקרתית של גילוי כשרונות, ושרה את "חלמתי חלום" מ"עלובי החיים". יש לבויל, מסתבר, גם חתיכת סיפור חיים, אך לא ניכנס לזה.
שווה צפייה, אפילו יותר מפעם אחת. להפעיל רמקולים ולהישאר עד הסוף!
תודה ליוני ששלחה לנו את הלינק .
במהלך 72 השעות שלאחר שידור התוכנית, קטע השירה שלה זכה ל-2.5 מיליון צפיות, ותוך שבוע היא הפכה לתופעה תרבותית מועצמת רשת עם 50 מיליון צפיות. מעבר לכל, יש כאן חומר טוב למחשבה ולשיחה משפחתית פוריה.

שלום לכולם,
בשל עומס יתר, שמקורו בהכנות לבת-מצווה של גוני; הכנת יום העצמאות למעגן-מיכאל; סגירת רבעון בהנהלת חשבונות של פלסאון - כל אלה מסיטים מעט וזמנית את תשומת הלב מן הבלוג.
מיותר לציין שמצבה של מישל אינו נפגע במאומה, והיא נהנית, כפי שספרנו לאחרונה, מאורח חיים יציב ובריא (טפו-טפו-טפו). יש לה חברה נעימה והיא לא לבד במשך היום, כי האחים שלה בחופשת הפסח, היא אוכלת בתיאבון ובהנאה רבה את הבשרים שלה (BARF, כבר אמרנו?), מגדלת פרווה יפה שלא ראינו כמוה, פעילה מצויין ביום וישנה שינה טובה בלילה.
האם אפשר לצפות ליותר? רק שימשיך כך.
נשתמע כשהעומס ייפחת מעט.
בברכת חג חירות שמח, מכולנו.

יומני היקר שלום,
חזרתי הרגע מטיול ארוך עם אמא לים. היה כייף אבל אני קצת תשושה.
מה חדש אצלי?
* התחלתי לאכול קיבת פרה, שההורים קנו לי אצל הקצב באור-עקיבא (הביקור שלנו בשוק של אור-עקיבא שווה פוסט נפרד). אני מבינה שזה די מסריח, למרות שלי זה לא מפריע בכלל . בעצם אמא לא מתעסקת עם זה, ורק ואבא החמוד מכין לי את זה בחוץ. אני גם צריכה לאכול את זה בחוץ, וזה קצת חבל, כי אני אוהבת לאכול בתוך הבית. זה אולי החסרון היחידי, כי אני פשוט מתה על זה!
ליאור, שיעץ באחרונה להורים בנוגע לתזונה הטבעית, אמר שבקיבה ובגרונות יש דברים טובים מאוד בשבילי. הוא דבר על שלושה יתרונות ברורים, שקל לבחון אותם: מצב השיניים והנשימה; מצב העור והפרווה (אכן, אכן - אפשר להתרשם כבר); האנרגיה ומצב הרוח. כמו כן טוענים שתזונת BARF משפרת את המערכת החיסונית; העיכול; מאסת הגוף (כן, כן, גם כאן יש כבר שיפור); איכות הצואה והריח (נכון!).
בארץ התזונה הזו כמעט שלא מוכרת, אך באירופה, בעיקר בקרב מגדלים מקצועיים יש יותר ויותר מידע על כך (להקליד בגוגל "BARF").
* עוד מעט אלך לעשות חפיפה יסודית לקראת החג. אמא קנתה לי מייבש שיער חדש כמתנה לחג, לאחר שהמייבש הקודם התקלקל (קבלתי אותו בזמנו מאמא של שלג, תודה).
* אנחנו חוגגים את הפסח בגמלא אצל הדודים, כמו בשנים האחרונות, ואני מאוד שמחה לנסוע עם המשפחה.
* ברכת החלמה מהירה לארמני, שסבל השבוע מחום גבוה, כנראה בשל ווירוס שתקף אותו. ארמני, אני אוהבת אותך. תתחזק ותבריא מהר.

חג שמח לכל קוראי הבלוג, ממני מישל

את הבלוג, וכמובן שלא את קוראי הבלוג.
האמת היא שלא התרחשו גם דברים מאוד דרמטיים, אבל דווקא השיגרה שלנו עם מישל מאוד נוחה. מישל מקסימה מתמיד, יפה, עירנית, מתקשרת, אנרגטית, הפרווה שלה מעולה ואי אפשר לצפות ליותר. לקראת הקייץ כנראה שנספר אותה מעט. בכ"ז זה יותר נוח, מה גם שכבר התחלנו לראות, אמנם בקטנה את המרעין בישין של הקייץ. אבא שלה מתעקש שלבת-מצווה של גוני בעוד כחודש היא תגיע במיטבה, עם פרווה ארוכה…
לאחרונה היא דורשת מאיתנו יותר ויותר שנשחק איתה (יש לה משחק חדש), ודואגת להראות זאת בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים. זה די מעצבן, אך קשה לעמוד בפניה, מתוקה.
נדמה שהיא גם אוכלת יותר טוב. מה שבטוח שהורדנו כמעט למינימום את יסורי המצפון שלנו, וזאת הקלה גדולה. בשקילה אחרונה היא שקלה 5.7 ק"ג, שזה מאוד יפה עבורה. בנושא התזונה יש דווקא מה לספר, ואולי זה אפילו שווה פוסט נפרד בקרוב. נאמר בשלב זה רק הרבה תודה לליאור אורלב, המגדל כלבים זעירים, ולאלונה זילברמן, המגדלת כלבי בולמסטיף, שעוזרים לנו לאחרונה בסבלנות ובמקצועיות רבה בייעוץ לגבי התזונה של מישל.