מידי שבת בערב אבא של מישל ואני יוצאים לקולנוע המקומי בקיבוץ. זה מין פינוק של סוף שבוע - הקולנוע מרווח וממוזג ומגיעים ממש סרטים טובים, כשהיתרון הבולט ביותר הוא הנגישות. לפני כשבוע צפינו בסרט "מארלי ואני", המבוסס על ספר אוטוביוגרפי, ומספר את סיפורה של משפחה צעירה המחליטה לגדל לברדור יפהפה, מטורף ומתוק בשם מארלי. זה לא מהסרטים שחייבים לרוץ אליהם (האחים של מישל נטשו באמצע) - כמו הרבה סרטים אמריקאיים הסרט סובל מסכריניות ומ"מסטיקיות", אבל התחברתי ואף התרגשתי , ואת זה העבירו יפה בסרט - לרמות הקשר והאהבה בין בני המשפחה לכלב. 
יש לי סימפטיה רבה לכלבי לברדור וגולדן, ובפנטזיה שלי, אילו יכולתי לגדל שני כלבים הייתי מוסיפה  אותם למישל לחברה.

בפוסט הקודם סיפרנו על פעולות הטיפוח של מישל, וכאן, כפי שהבטחנו, תוכלו להתרשם מכמה מתמונות תקריב:

מראה מהצד, תספורת אזניים
   

תספורת עיניים
 

גזירת צפורניים ועיצוב כף רגל
 
 

קולר חדש
  

אבא של מישל, חדור מוטיבציה, החליט בשבת האחרונה לטפח את מישל בכוחות עצמו.
ומה עשה?

• סיפר אותה במכונת תספורת מיוחדת לכלבים אותה רכש כבר ממזמן;
• עבר בזהירות במקומות הבעיתיים (סביב כפות הרגליים, בין אצבעות הרגליים, סביב האזניים וליד העיניים) במספריים כדי לדייק ולשפר עיצובים;
• עשה לה פדיקור באמצעות מספריים מיוחדים (עם טבעת) אותם רכש לאחרונה;
• ניקה לה סביב העיניים בעזרת פד תבול בתמצית תה;
• תלש לה שיערות מהאוזניים במומחיות שאינה נופלת מזו של ליאור רב-האמן;
• השלים וניקה את האזניים נגד דלקת בעזרת ניקוי ועיסוי עם נוזל Balance;
• נוסף לכל אלה, הוא ויותם קנו למישל קולר כתום חדש ההולם אותה להפליא…

מה לומר? הוא השקיע את נשמתו וגילה דבקות מרשימה במשימה (יש להניח שהוא אוהב אותה מאוד). והקטנה, מצידה, התנהגה למופת - סבלנית, שקטה ורגועה, כפי שרק היא יודעת להיות.
והתוצאה? מעולה! 
והאמא? אין מרוצה וגאה ממנה!
ותמונות? בהמשך.

הפוסט שלהלן אמנם תוייג בקטגורייה "שונות" (מבחינת היחס שלו למישל), אך למעשה מדובר פה בתופעה הנוגעת לאושיית קיומנו בעולם.
אמא של שלג, שהיא כידוע אחת מיקירות הבלוג, נסעה (בחששות כבדים, יש לומר) לשאת הרצאה בכנס בטורונטו. קראתי את "רשמי המסע" שלה, והדברים הדאיגו אותי מאוד. בין היתר כתבה: "… את האווירה שנוצרה בכנס לא תיארתי לעצמי בחלומותי הגרועים ביותר. היתה זאת אווירה שעמדה בניגוד מוחלט לרעיון האקדמי. … מעולם בחיי האקדמיים לא נתקלתי בכזאת גסות רוח כמו זאת ששררה בכנס באוניברסיטת יורק; ללא כל תגובה או ניסיון להפסיקה מצד המארגנים…" (ההדגשות במקור).
היות והיא יודעת לטעון את דבריה באופן סדור וחכם, אני ממליצה לכם לקרוא את המאמר במלואו.

 
אני מבקשת להפנות את תשומת לב קוראי הבלוג לאתר המרשים Dog Breed Info Center , שחוץ ממגבלת האנגלית  הוא אתר מעניין ושימושי ביותר. כדרכו של אתר אמריקאי הוא בנוי כך, שאתה רק צריך להגיד מה אתה מצפה מהכלב שלך ו"הם" יציעו לך את ה-Perfect Dog…. יש רשימה עצומה של קריטריונים, כמו למשל גודל כלב, התאמה לחיים בדירה, תגובה לאנשים זרים, התנהגות עם ילדים, נשירת שיער, צורך בפעילות גופנית ועוד - בכל קריטירון האתר מעלה את גזעי הכלבים המתאימים, לפי ההעדפות האישיות.
לא הכל חד-משמעי, כפי שניתן להניח. כך למשל לגבי השיצו, לא הסכמתי עם דירוג האתר: בהתייחס לתכונה של אמינות עם ילדים הוא קיבל 4 בסולם של 1-5 כאשר 1 זה Excellent with children ו-5 זה Not recommended for childrenchildren…מעליב!
יש המון מאמרים מעניינים, למשל - האם אתה מוכן לכלב? או שאלון שיעזור לך לבחור את הכלב המתאים למשפחתך.
בקיצור - שווה ושימושי!

שבת שלום.