בשני פרקים נביא בפניכם את סיפורן של שתי ה"רוניות".

פרק א' ובו יסופר על רוני הצעירה

את רוני  הצעירה הכרנו באמצעות הבלוג של מישל. וכך כתבה בתחילת יוני:

שלום ,
שמי רוני. אני בת 12 וחצי - בקרוב מאוד 13.
 נהניתי נהניתי לקרוא את הכתבות והמידע שאת משקיעה בו כל כך באתר. אני מאוד מתעניינת בנוגע לשיצו ואני רוצה לקנות אחד ממש בקרוב. שאלתי היא הם יש למורן - זה שקנית ממנו  את מישל אתר מסוים שבו אוכל לרכוש יותר מידע .
תודה מראש והמשיכי כך ,
רוני

כתבתי לה שלמורן אין כרגע שיצו אבל אצלנו מועד ההמלטה מתקרב… בהמשך כתבה רוני:

היי יעל ,
הבנתי שמישל אמורה להמליט בשבוע הקרוב , כעיקרון אני צריכה את הגור החל מתאריך 23.7.10 . במקרה גם היום הולדת שלי!  מכיוון שיום לפני - 22.7  אנחנו בדיוק חוזרים מצרפת, בני כמה בערך יהיו הגורים ??? , חשוב לי לחוות עם הגור את רגעיו הראשונים …
**אני מאוד רוצה לרכוש ממך את הגור מפני שנתת לי תחושה טובה  ואמון שאני יכולה לסמוך עליך .
***דרך אגב כמה בערך יעלה גור ??
 אני גרה בראשון לציון , בשכונת כרמים .
אני מגיל מאוד צעיר אוהבת מאוד כלבים ומתנדבת בעמותות לבסוף הוריי הסכימו עם ההחלטה שיהיה לי כלב.
כמובן שבחרתי בשיצו ! ממש "התאהבתי" בגזע אפשר לומר .

לפני כשבועיים, בתום מסע שכנועים שנמשך כנראה תקופה ארוכה, הצליחה רוני להביא את שני הוריה ושני אחיה התאומים אלינו, והם החליטו לקנות את דאפי, וזאת כתבה רוני לאחר הביקור:

היי יעל , בוקר טוב ,
 
שמחתי מאוד לקבל את הדוא"ל ממך.
אכן יצאנו בהרגשה טובה ושמחה ובידיעה שאנו מקבלים גורה מתוקה ,בריאה ומטופלת מבית כל כך טוב ואוהב
זה היה מאוד חשוב לי !!
את לא מבינה כמה אני מצפה ומחכה בקוצר רוח לקבל כבר את דאפי המתוקה !!
אשמח להתעדכן בכל הנוגע לדאפי ! 
כרגע אנו מתלבטים בנוגע לשם -אם להשאיר אותו או לשנות (אשמח לקבל דעה (
כמובן שאני מוכנה שתכתבי בבלוג של מישל את כל מה שאת מעוניינת לכתוב .
 
תודה רבה מעומק  ה-
רוני

סוף דבר: אתמול, יום ב' אחה"צ, לאחר חיסון ותילוע, מסרנו את דאפי הקטנה, האהובה והמתוקה לרוני.זה לא היה קל אך היינו שלמים עם זה!
עדיין מתרשמת מכוח החשיפה של הבלוג של מישל, שבאמצעותו התאפשר לנו להכיר ילדה נהדרת ואיכותית, ומשפחה נהדרת לא פחות. זאת כמובן היתה "צליפת בול" מבחינתנו - למצוא משפחה כזו (שגם יודעת להעריך איכות ובית טוב, כך אמרו). החשיפה באמצעות הבלוג חסכה לנו את דרך החתחתים, ולא נדרשנו לביקורי סרק מפוקפקים, של אנשים שבחלקם התבררו כסוחרים (!) שהגיעו דרך יד-2, וחפשו לעיתים קרובות רק את ה"שיצו" הזול… כפי שהיה בהמלטה הראשונה.
שמחים שהכרנו אתכם, משפחת בן-שמואל ומאחלים לכם הרבה הצלחה והנאה בגידולה של דאפי!

עד כאן פרק א'. בהמשך - פרק ב' ובו יסופר על רוני הבוגרת.

מנצלת את הבלוג על מנת לתעד לטובת כל מי שמתעניין כמה נקודות ציון במהלך הטיפול בגורים אליבא-דה-ד"ר:
החל משבוע 5 – תוספת של גבינה 
החל משבוע 6 – תוספת של עוף מבושל 
החל משבוע 7 – תוספת של מזון יבש (רויאל קאנין מיני ג'וניור)
החל משבוע 8 – חיסון משושה (1)
החל משבוע 12 - חיסון משושה (2) (ולאחריו אפשר להוציא לטיולים)
* בכל תקופת ההנקה - תוספת של קלציום לאימא

√ דובר כבר יותר מפעם אחת על תוסף המזון Petco. גם בהמלטה הזו יש למוצר שימושים חשובים. מדובר בטיובה חסכונית שאפשר לתת ממנה טעימות ליקוק קטנות כי המשחה צמיגה והשימוש נוח. למשל, כל בוקר מישל לוקחת את הקלציום כשהוא עטוף במשחה הטעימה. כמו כן לפני שהיא אוכלת רויאל קאנין (והיא אוכלת עכשיו ממש טוב את המזון היבש) היא מתחילה ללקק כמה ליקוקי Petco, לאחריהם אני "מדביקה" לה כמה פירורי מזון יבש למשחה, ומכאן ואילך היא ממשיכה לאכול את המזון היבש כמו גדולה.
גם בימים הראשונים כשחששנו שדאפי חלשה נתנו לה ללקק Petco והיא התאוששה באופן מעורר השתאות. את המוצר קנו לנו בארה"ב והוא נמצא שם בחנויות של בעלי חיים. תודה Petco!

√ בימים האחרונים אנחנו מרגילים את הגורים למזון היבש. גילינו שאם משרים את פרורי הרויאל קאנין במעט מרק עוף (פושר או קר) הגורים ממש טורפים זאת, וגם אמא שלהם. דילן גם נהנה מאוד לשתות את המרק. זה לא חייב להיות מאוד רך, מספיקה טבילה קטנה. בישול מרק עוף מתברר כהשקעה מאוד כדאית - את העוף אנחנו חותכים ונותנים לגורים, והנוזל משמש כאמור להרטבת המזון היבש.

 √ עכשיוו, כשהגורים יוצאים להם לטיולים קטנים הם חוזרים לעיתים עם כפות רגליים קצת מלוכלכות. אני שוטפת אותם בקערה, שבה אני ממלאה מעט מים חמימים ומנקה את כפות הרגליים כשהם אחוזים ביד, מבלי להרטיב את שאר הגוף. לאחר מכן אני מיבשת להם עם מגבת קטנה את כפות הרגליים. מדובר בפעולה זריזה ונקודתית, לא תראומטית ובא לציון גואל! 

 ——————————————————————————–
לכל אוהבי הטיפים - שווה לבקר במדור הטיפים שמתעדכן חדשות לבקרים

בשבוע שעבר ביקר אותנו רב-אמן ליאור וטיפל במישל כמו שרק הוא יודע - תספורת מוקפדת כפי שרואים בתמונות, ציפורניים, ניקוי כפות רגליים, תלישת שערות מהאוזניים, מקלחת, פאן, גזירת ציפורניים לגורים - (פעולה עדינה ודקדקנית, שדורשת סבלנות וזהירות). בקיצור, זכינו לטיפול הכי טוב שרק אפשר לתאר ואי אפשר לצפות ליותר.
יוצא לאחרונה שאנחנו מודים ומודים ומודים - בתחילה לגיס, לאחר מכן לאיציק ועכשיו - לליאור, ובאמת מדובר בשלושה אנשים מאוד יקרים.

מעל גבי הבלוג של מישל שולחים מיליון תודות לאיציק האחד והיחיד, שהגיר זיעה והקים לנו בתבונת כפיו, וכפי שרק הוא יודע גינה יפהפיה, המותאמת לדרישות המחמירות שהצבנו בפניו. הגינה עומדת בשלושה קריטריונים מרכזיים: יש לה עיצוב פשוט ונקי; היא קלה לתחזוקה; היא לא צורכת הרבה מים.
הראשונים שחנכו את משטח הטוף הם כמובן דילן ודאפי, שמאוד נהנו לסייר בגינה (וגם יצאו מהסיור נקיים).
איציק יקר, תמיד ידענו ועכשיו זה כבר מעל לכל ספק, שאתה בעל לב זהב ונשמה אדירה! אין עליך ותודה מכל הלב!

הבקר גיליתי להפתעתי את שעשו הגמדים מבלי שהרגשתי.
לאחר תקופה ארוכה שבה לא ניתן היה להוסיף תמונות לגלריה, כי היא הגיעה לשיא הקיבולת שלה, הגיס היקר פתח גלריה חדשה, והיא עוד עולה על קודמתה - כמובן שהתמונות שבה הצטרפו לתצוגה הרנדומלית, אך בנוסף ניתן לצפות בהן אחת אחת וגם בתצוגת שקופית מתחלפת - הכל לפי בחירת הצופה.
טל גיסי היקר, אני מודעת לכך שאתה עמוס, אתה אורז, אתה מטופל בגאיה ובאשת קריירה, ולמרות כל אלה התפנית לבלוג של מישל.
תודה ענקית!

עיתוי זה הכל בחיים (באנגלית, כרגיל, זה נשמע טוב יותר), למשל: מערכות יחסים קמות ונופלות סביב שאלת העיתוי; בחינוך וביחסים בינאישיים אתה יכול לומר את  הדברים המשמעותיים והקשים ביותר בעיתוי הנכון, ולפספס בגדול כשזה לא מתאים מבחינת העיתוי; בפן העסקי יש חשיבות רבה לקבלת החלטות ולביצוע השקעות בעיתוי הנכון; שיווק ופרסום נשענים חזק על העיתוי; איכות זמני השינה תלויה בעיתוי; באימוני ספורט העיתוי הוא משמעותי; בסדר היום הקולינרי יש חשיבות לעיתוי ועוד…
ולענייננו - גם ההחלטה להכניס כלב למשפחה צריכה להתקבל בעיתוי הנכון - למשל במקרה שלנו לא היינו יכולים להכניס כלב למשפחה בשלב בו הילדים היו צעירים. כלומר, היינו יכולים, אך הפרויקט לא היה מצליח ולא היינו נהנים מכך כפי שהיום, היות ולא היינו פנויים מספיק כדי להתמסר לכך כפי שנדרש (ואני לא נכנסת כרגע ל"תרבות" הכלבנית הקלוקלת בארץ, לפיה החלטות להביא כלב 'לילדים' מתקבלות לעיתים קרובות באופן לא אחראי, ובהתאם לכך גם ריבוי מקרי ההזנחה והנטישה בישראל).
לאחרונה נפל לי האסימון שאפילו ההמלטה של מישל באה אלינו בעיתוי מעולה, כששני האחים של מישל בחופשה ונמצאים חלק משעות היום בבית. אילולא כן הבית היה ריק מאדם בשעות היום, והיתה נדרשת היערכות מיוחדת מצידנו - ההורים. כך העומס מתחלק ע"פ כל בני משפחה, הגורים אינם לבד ונהנים מחברת אדם רב השעות (השיצואים ממש זקוקים לחברת אדם), זה אופטימלי וכולם מרוצים.
אמרנו כבר שהכל שאלה של עיתוי?

את הפוסט הבא כתבה עמר סחף קרקובסקה (11)  [קצת ארוך אבל שווה!]

כדי 'להוציא' מבני משפחה כלב, למרות עקשנותם, נדרשת בדרך כלל עבודה רבה הכוללת לפעמים כמה שנים טובות. במאמר זה אציג שיטה חדשנית ומהפכנית להשגת כלב בתוך שניים עד שלושה חודשים. כמובן שדרושים מאמצים גדולים, ועבודה נחושה ללא הפסקות, אך התוצאה שווה!! 

משהו כמו שבוע לפני תחילת התוכנית רצוי לעשות הפסקה של דיבורים על הנושא. לאחר כשבוע – העבודה מתחילה: דיבורים קטנים אבל אינטנסיביים על הנושא. כדאי למצוא חומר שמציג גם את הקשיים והבעיות, וזאת כדי להראות רצינות ומודעות גם לצדדים אלה. חשוב להסביר לבני המשפחה המתנגדים על פתרונות אפשריים לנושאים הבעייתיים (למשל, מי יוציא את הכלב כשאתם לא נמצאים? - מצאתם שכן חבר או קרוב משפחה. מה אם יום אחד לא יתחשק לכם להאכיל את הכלב? - תאכילו את הכלב בבוקר, לפני שמשהו משתבש. ה"המוקשים" האלה דורשים תשובות שאותן תכינו מראש).נסו להפוך למבינים בנושא, אשר יודעים מה לעשות, ונסו ליצור קשר עם כלב, שתוכלו לטפל בו (כמו שאני ומישל…). התמקדו בשניים-שלושה סוגי כלבים, ונסו למצוא אותם בחינם או בזול. ושימו לב לאיזה כלב יש את התגובות הכי טובות מצד משפחתכם.

חודש שני הוא פחות או יותר החודש האחרון. לא צריך להילחץ בזמן, אלא להילחץ במעשים. חשוב לעשות הכול כמו שצריך, ולשים לב לכול צעד אשר עושים, כמו הליכה על קרח. בקשו מבעל כלב (לא חשוב אם גזעו לא בדיוק מה שרציתם, אבל הגודל די חשוב פה, לכן התמקדו בגודל) לקבל את כלבו בערך לשבוע, כדי שבני משפחתכם יראו איך אתם פועלים. חשוב לשמור על קשר עם בעלי הכלב, והכול חייב להיעשות בהסכמת המשפחה. נסו ליצור קשר חזק עם הכלב (שוב, אני ומישל…), כך שבעלי הכלב יוכלו לסמוך עליכם שתטפלו בכלב במסירות ובאהבה. חשוב לזכור, לא להתאמץ יותר מידי עם 'כלב הניסיון',  כי יהיה קשה לשמור על אותה רמה עם הכלב הפרטי, ובני משפחתכם יראו שרמתכם יורדת בכלב שהוא שלכם, וזה לא בדיוק יעזור לכם…כאילו שאתם לוקחים כלב פרטי כמובן מאליו. כמו כן, חשוב לשמור על איזון, בין 'כלב הניסיון' לבין חברים ופעילויות. לאחר שנגמר השבוע, בקשו מבעלי הכלב להגיד לבני משפחתכם איך הם מתרשמים מכם.

כעת, אתם מוכנים ל'דבר האמיתי'. לא לכלב - אל תגזימו! הכוונה היא לשיחה רצינית עם בני המשפחה. תפסו את כולם מתי שנוח, כשהם לא לחוצים על עבודות בית וכד', אלא כשהם פנויים. כמובן הכינו אותם מראש על קיום השיחה.דברו איתם בשיא הרצינות וברוגע, שאתם רוצים להכניס כלב לבית. הסבירו להם ברצינות את הסיבות, הדגישו שאתם מתכוונים לטפל בו, וכמובן הסבירו להם קצת על סוג הכלב שאתם רוצים. ענו על שאלותיהם ותגובותיהם בסבלנות ובידע. אם הם מסכימים, אל תלחצו עליהם כול יום בסגנון "מתי נביא את הכלב?" "מתי נקנה לו דברים?" וכולי, אלא רק כעבור שבוע שאלו בשקט מתי תוכלו להביא את הכלב. חשוב להשאיר את הריגוש בפנים (לא לגמרי, אלא רק כדי לא להציק לבני במשפחה). אם כל זה לא הלך טוב, נסו בחודש השלישי לקצר את כול החודשיים האחרונים. 

לסיכום, לגדל כלב זו אחריות גדולה כמו שאפשר להבין. אם אתם לא בטוחים כי תוכלו, אל תתחילו. כמובן שמאמר זה הוא חובבני, ואין אנו מתחייבים על הצלחת השיטה. כמובן שכל תוספת או רעיון אישי שלכם יוכלו לעזור.
ב ה צ ל ח ה !!!

——————————————————–
בהקשר זה ראו גם את המדריך איך לשכנע הורים להביא כלב למשפחה, וגם 10 דברים לומר להורים כדי לשכנע אותם להביא כלב, שכאילו נכתבו מפיה של עמר, אלא שבאנגלית…

או-טו-טו שישה שבועות